בחודשים הראשונים לאחר הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה סוגיית הסיוע האמריקני לאוקראינה בקונצנזוס משני עברי המתרס של המערכת הפוליטית האמריקנית. אלא שבחודשים האחרונים ניכר כי חל פיחות בתמיכה הציבורית האמריקנית ביחס לסוגיה, בעיקר בקרב הציבור הרפובליקני. על רקע אי הנחת של ממשל ביידן ממדיניותה של ישראל בנושאים שונים, כמו גם התגברות הקולות לצמצם את הסיוע האמריקני לישראל, ניכר כי התמיכה האמריקנית המתמשכת בישראל נסדקת, ויש בכך להוות קריאת השכמה לממשלתה, לאור העובדה כי לאחר להבחירות לנשיאות ארה”ב ב-2024 עתידים להיפתח הדיונים בקונגרס על חבילת הסיוע הבאה לישראל.
ב-13 ביולי 2023 הצביעו 70 חברי קונגרס רפובליקנים (מתוך 222) בעד הפסקת הסיוע הכלכלי והצבאי לאוקראינה במסגרת חוק H.R2630. הצבעה זו משקפת את הסדקים המעמיקים בתמיכת הציבור האמריקני בהמשך הסיוע לאוקראינה, זאת בניגוד לשיעורי התמיכה הגבוהים שאפיינו את השנה הראשונה למלחמה. לפי שעה התמיכה בהמשך הסיוע לאוקראינה התרופפה בעיקר בקרב הרפובליקנים, אולם יש בה כדי ללמד במידה רבה על הלכי הרוח בציבור האמריקני. ניתן להעריך שככל שיגברו הקולות להפסקת התמיכה הצבאית באוקראינה עשוי הנשיא ביידן לצמצם את מעורבותה של ארצות הברית במלחמה – החלטה שתהיינה לה השלכות מיידיות על עתידה של אוקראינה וגם על בעלות בריתה של ארצות הברית. חשוב להדגיש כי סך התמיכה הכלכלית של ארה”ב באוקראינה מאז החלה המלחמה בפברואר 2022 עומד על היקף משוער של כ-75 מיליארד דולר. לשם השוואה, המדינה שזכתה לתמיכה האמריקנית הגדולה ביותר עד הפלישה הרוסית לאוקראינה הייתה מדינת ישראל. בין השנים 1946 ל-2023 הועברו לישראל 159 מיליארד דולר, ובמסגרת הסכם הסיוע האחרון, שנחתם בימי ממשל אובמה ונכנס לתוקף ב-2019 לתקופה של 10 שנים, מועברים לישראל 3.8 מיליארד דולר בשנה, המהווים את התמיכה הגדולה ביותר למדינה ידידותית שאיננה מחייבת הצבת כוח צבאי אמריקאי קבוע.
בכדי להמחיש את הצניחה שחלה בתמיכת הציבור האמריקני בהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה יש להציג קודם את נקודת השיא שלה. בסקר שנערך על ידי מכון “גאלופ” בשבוע שקדם לפלישה הרוסית לאוקראינה נמצא כי מרבית הציבור האמריקני (52%) תופס את העימות בין רוסיה לאוקראינה כ”איום קריטי על האינטרסים החיוניים של ארצות הברית”. למעשה, עד לאחרונה, לא הייתה סוגיה במדיניות החוץ שזכתה לקונצנזוס רחב יותר במהלך כהונת ביידן מהתמיכה באוקראינה – בקרב רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, כאשר סוגיית סין היא הנושא השני המטריד 48% מהאמריקנים, הדורשים עפ”י סקר משנת 2021 של מכון PEW להפגין קו קשוח יותר. סקר שנערך על ידי The Economist לאורך השבוע הראשון למלחמה מצא כי 63% מהדמוקרטים ו-60% מהרפובליקנים תומכים בהשתת עיצומים כלכליים על רוסיה. בסקר CNN שנערך ב-28 בפברואר 2022, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, נמצא כי מרבית הנשאלים (62%) אף רצו שארצות הברית תעשה יותר על מנת לעצור את הפעילות הצבאית הרוסית באוקראינה, ומתוכם 58% אף תמכו בשימוש בכוח צבאי במידה שהעיצומים הכלכליים ייכשלו בהשגת מטרתם. יתרה מכך, בסקר שנערך ב-15 במרס 2022 נמצא כי 42% מהנשאלים סבורים כי על ארצות הברית לעשות יותר כדי לסייע לאוקראינה, וכי 35% מהנשאלים תמכו בשימוש בכוח צבאי אפילו אם משמעות הדבר היא הסתכנות בעימות גרעיני מול רוסיה. כמו כן, 77% סברו כי יש להותיר כוחות אמריקניים גדולים במדינות חברות נאט”ו הסמוכות לאוקראינה. על רקע ההפגזות הרוסיות על אזורים עירוניים, דרש הציבור האמריקני את החרפת הצעדים נגד רוסיה: בסקר שנערך ב-7 במרס 2022 נמצא כי 71% מהנשאלים תמכו בחרם על נפט רוסי, גם אם משמעות הדבר היא התייקרות מחירי הדלק בארה”ב. הלך רוח זה נתן רוח גבית להחלטות הנשיא וראשי הממשל בשאלת העיצומים הכלכליים: באותו יום פורסם כי ארצות הברית אכן מחריפה את הסנקציות ומטילה חרם על ייבוא גז ונפט מרוסיה. אומנם, מרבית הציבור האמריקני התנגד למשלוח כוחות אמריקנים למלחמה באוקראינה, אולם הוא היה סבור ברובו שאסור לתת לרוסיה ליהנות מתוקפנותה, וכי על ארצות הברית לעשות יותר כדי לבלום את רוסיה.
מגמות אלה נשמרו עד אוקטובר 2022. אלא שמאז תחילת שנת 2023 מסתמנת שחיקה בתמיכה זו, בעיקר בקרב הרפובליקנים. את ניצני ההתנגדות להמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה הוביל בתחילה הפלג הפופוליסטי של המפלגה הרפובליקנית, ובעיקר פעילי תנועת MAGA (Make America Great Again) – תנועה שהוקמה על ידי דונאלד טראמפ, המצדדת בהסטת משאבים ויכולות חזרה לאמריקה והתמקדות פנימית. בהקשר זה, ראויים לציון התבטאותה של חברת הקונגרס הרפובליקנית מרג’ורי טיילור גרין, מייד לאחר היוודע תוצאות בחירות האמצע ב-5 בנובמבר 2022: “תחת השלטון של מפלגה רפובליקנית בקונגרס הסיוע לאוקראינה יופסק“, כמו גם יוזמתו של חבר הקונגרס מט גטז מפלורידה, שעמד בראש קבוצה בת 11 חברים והניח את הצעת ההחלטה “עייפנו מאוקראינה” ביום השנה לפלישה הרוסית בפברואר 2023. עדות נוספת להתגברות ההתנגדות להמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה נמצאת בהצבעות הקונגרס: מאז התחלף הרכב הקונגרס בבחירות האמצע בנובמבר 2022, לצד התגברות המערכת הפועלת נגד המשך חבילות הסיוע, ניכרת עלייה במספר חברי הקונגרס הרפובליקנים המצביעים נגד אישור תקציבי להעברת הציוד והתקציב לאוקראינה. לדוגמה, בעוד שחוק H.R.7691 – Additional Ukraine Supplemental Appropriations Act, 2022 עבר במאי 2022 בהתנגדות של 57 חברי קונגרס רפובליקנים, הרי שכפי שצוין ביולי 2023, בהצבעה לתיקון חוק הביטחון שיאפשר את קיצוץ הסיוע הביטחוני, תמכו כבר 70 חברי קונגרס רפובליקנים.
מגמה זאת באה לידי ביטוי בזרועות נוספות המרכיבות את הימין הפופוליסטי. כך, למשל, השדרן הפופולרי טאקר קרלסון (שלאחרונה פוטר מרשת פוקס) הרבה לראיין ולדון בעצם התקֵפות המוסרית של העברת סיוע ביטחוני למדינה שלתפיסתו מונהגת על ידי דיקטטור, ואף מתח ביקורת חריפה על סגן הנשיא בממשל טראמפ בגין תמיכתו באוקראינה. זאת ועוד, ארגונים רפובליקניים מסוימים הביעו הסתייגות מהסיוע הצבאי לאוקראינה. כך, למשל, הצהירה ג’סיקה אנדרסון, מנכ”לית שדולת HERITAGE (המונה למעלה מ-2 מיליון חברים), כי התמיכה באוקראינה היא כלי בידי הקונגרס לתעדוף שגוי של הוצאת כספי משלם המיסים האמריקאי. גם שדולת Conservative Political Action Conference (CPAC), ארגון Center for Renewing America וארגון יוצאי הצבא האמריקאי Concerned Veterans for America – כולם ארגונים רפובליקניים מובהקים – הביעו בקולניות את התנגדותם להמשך סיוע כלכלי וצבאי לאוקראינה.
הלכי הרוח בקרב הציבור תואמים את המגמה הזאת. ניתוח סקרי דעת קהל מראה את הצניחה החדה לאורך זמן בקרב רפובליקנים בתמיכה בסיוע צבאי לאוקראינה: בעוד שבמרס 2022 80 אחוזים מהנשאלים הרפובליקנים היו בעד הסיוע, הרי שביולי 2022 צנחו שיעורי התמיכה לכדי 68 אחוזים. בדצמבר 2022 התרחשה ירידה נוספת לכדי 55 אחוזים, וביוני 2023 – ל-50 אחוזים. מגמה זו בקרב הציבור הרפובליקני משתקפת גם מהשינוי שחל ביחס לגודל התמיכה האמריקנית באוקראינה. בעוד שבמרס 2022 סברו רק 9 אחוזים מהרפובליקנים כי ארצות הברית מספקת תמיכה רבה מדי לאוקראינה, הרי שביוני 2023 כבר גדל שיעורם לכדי 44 אחוזים. גם בקרב הציבור המשתייך למחנה הדמוקרטי חלה ירידה מסוימת ביחס לתמיכה בסיוע אמריקני לאוקראינה, אולם שיעורה היה קטן בהרבה: בעוד שבמרס 2022 סברו רק 5 אחוזים מהנשאלים הדמוקרטים כי ארצות הברית מספקת תמיכה רבה מדי לאוקראינה, הרי שביוני 2023 עמד שיעורם על 14 אחוזים. ניתן להסביר שינוי זה בשינוי אחר שהתחולל בציבור האמריקני ביחס לאיום שמהווה הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה על ארצות הברית: בעוד שבמרס 2022 הייתה כמעט תמימות דעים בין הרפובליקנים לדמוקרטים ביחס לאיום שמהווה רוסיה על ארצות הברית (51 אחוזים מול 50 אחוזים, בהתאמה), הרי שביוני 2023 כבר ניכרה צניחה משמעותית בתפיסת האיום: 28 אחוזים בלבד מקרב הנשאלים הרפובליקנים סברו כי הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה מהווה איום משמעותי על ארצות הברית, זאת לעומת 38 אחוזים בקרב הדמוקרטים. באופן כללי, בסקר שנערך בפברואר 2023, במלאות שנה להרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה, נמצא כי 48% מהציבור האמריקני תומך בהמשך הסיוע לאוקראינה – זאת לעומת מאי 2022, עת 60 אחוזים מהציבור האמריקני הביעו תמיכה בכך. באותו סקר אף נמצא כי 63 אחוזים מהציבור תומכים בהמשך העיצומים על רוסיה, זאת לעומת 71 אחוזים שצידדו בכך במאי 2022.
כמו כן, בסקר שנערך בשלהי אפריל 2023 על ידי מכון ברוקינגס, נמצא כי 46 אחוזים סברו כי על ארצות הברית להוסיף ולתמוך באוקראינה שנתיים לכל היותר, לעומת 38 אחוזים שסברו כי על ארצות הברית להמשיך ולתמוך באוקראינה כמה זמן שיידרש. מדובר בצניחה של 20 אחוזים לעומת יולי 2022, עת 58 אחוזים מהנשאלים סברו כי על ארצות הברית להמשיך ולתמוך באוקראינה כמה זמן שיידרש. הירידה החדה ביותר נמצאה ביחס לנכונות הציבור האמריקני לשלם מחיר עבור המלחמה באוקראינה – בעלייה במחירי האנרגיה, בצמיחת האינפלציה ובהקרבת חיילים אמריקניים.
בכך, ניתן לראות כי הציבור האמריקני מבטא את עייפותו ממחירה של מלחמה, על אחת כמה וכמה לאור העובדה שמדובר במלחמה מעבר לים. מעבר לכך שמדובר בדפוס מוכר בהתנהגות דעת קהל לאור התמשכותה של מלחמה, הציבור האמריקני מגלה ניצני תרעומת על כך שארצות הברית משקיעה בסיוע לאוקראינה סכומי עתק, בעוד שקהילות אמריקניות רבות מתקשות להתמודד עם השלכות ההגירה אליהן מגבולה הדרומי של ארצות הברית, העלייה בצריכת הסמים ותופעת מחוסרי הבית ההולכת ומתרחבת במדינה. סיבה אפשרית נוספת להתרופפות תמיכת הציבור האמריקני בהמשך הסיוע לאוקראינה היא ההכרה בכך שסין מהווה איום חיצוני גדול בהרבה על רוסיה לאור עוצמתה הכלכלית, ולכן יש לנתב משאבים בכדי להתמודד עימה. אלא שדעת הקהל האמריקנית עשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות בשדה הקרב ובהתאם לתפיסת האיום הנשקף לארצות הברית כפועל יוצא מהמלחמה.
אם יתממש תרחיש של שימוש רוסי בנשק גרעיני – תרחיש שמפניו מזהירים בכירים באוקראינה במשך חודשים ארוכים – ייתכן שהדבר דווקא יאושש את שיעורי התמיכה האמריקנית במלחמה. אולם בהנחה שמלחמת ההתשה הנוכחית תימשך ללא השגת מטרות מדיניות החוץ האמריקנית, סביר שדעת הקהל תתפכח ותגלה יותר ויותר התנגדות להמשך התמיכה באוקראינה, ובהתאמה – סביר להניח שממשל ביידן יצמצם בהדרגה את המשך הסיוע. אולם לפי שעה, נראה כי המדיניות האמריקנית כלפי אוקראינה אינה הולכת להשתנות. יתרה מכך, בריאיון שהעניק ל-CNN ב-9 ביולי העלה הנשיא ביידן את הרעיון ליישם את המודל האמריקני לסיוע לישראל על אוקראינה, עד שהמלחמה תסתיים ואז אוקראינה תוכל להצטרף לנאט”ו. התגובות להצהרה זו של ביידן הציפו את ההתנגדות להמשך הסיוע לאוקראינה, אולם מעבר לכך – הם גם הציפו פעם נוספת את הביקורת על המשך הסיוע לישראל. הטענה המרכזית בהקשר זה הייתה שכמו שישראל התרגלה לקבל את הסיוע האמריקני כמובן מאליו ושארצות הברית תיחלץ לעזרתה בכל מצב, כך גם יהיה עם אוקראינה.
לרצון הציבור האמריקני להתמקד בענייני הפנים של אמריקה ולהפחית את תמיכתה הצבאית בבעלות בריתה, כפי שבא לידי ביטוי בסוגיית אוקראינה, עלולות להיות השלכות גם על ישראל. רעיון צמצום התמיכה האמריקנית בישראל יכול לזכות לאהדת חברי קונגרס משני צידי המתרס. מן העבר האחד, הפלג הפרוגרסיבי הרואה במדינת ישראל מדינת אפרטהייד וככזו שחימושה עומד בסתירה לעקרונות הצדק החברתי; ומן העבר השני – הפלג הלאומני-פופוליסטי המתנגד להוצאת כספים מאמריקה לטובת מדינות אחרות והרצון להפנות את המשאבים לחגורת התנ”ך במקום לארץ הקודש. ברית אפשרית כזאת, בין חלק או כל 103 חברי השדולה הפרוגרסיבית, הרואים בחיבה פחותה את ישראל מחד גיסא, לבין חלק מתוך אותם 70 חברים רפובליקנים המעדיפים תפיסה בדלנית ליחסי החוץ ותמיכה פיננסית בישראל מאידך גיסא, יכולה פתאום ליצור קואליציה המתנגדת להעברת כספים או התמקדות בהפחתה של סיוע הצבאי לישראל. לסיכום, חבירה שכזו, הגם אם אינה יכולה לעצור לחלוטין את התמיכה, עשויה וצריכה להדליק נורות אזהרה בירושלים לקראת הדיונים בשנים הקרובות בסוגיית המשך הסיוע האמריקני בישראל או בחידושו. חשש זה מקבל משנה תוקף בייחוד לאור המתח ביחסים בין ישראל לארה”ב, זאת על רקע המשבר בעקבות הניסיון לרפורמה משפטית בישראל. לכך יש להוסיף את חוסר הנחת שמפגין ממשל ביידן ממדיניות הממשלה הנוכחית במגוון סוגיות נוספות, כגון הפלסטינים, והמלחמה באוקראינה. לאור כל זאת, נראה כי לראשונה מזה כחמישה וחצי עשורים, תמיכת ארצות הברית בישראל כבר אינה מובנת מאליה.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Sipa USA
- בניית אתרים